סקרים פוליטיים וסקרי בחירות

בהתאם למוטו של מכון שריד "הופכים מידע לכוח", תפקידם העיקרי של סקרים למערכות בחירות הוא לספק מידע למועמד וצוותו בקמפיין הבחירות.

 

המידע שהוא התוצר העיקרי של הסקרים (אם כי לא היחידי) משרת את המועמדים (פוליטיקאים) ועוזריהם לדעת מה הציבור רוצה, במקום לנסות ולנחש זאת.

 

לעיתים הממצאים יפתיעו מאוד ולעיתים הם יאששו את התחושות והשמועות הידועים זה מכבר, אולם ברגע שיש מידע אמין ועדכני ביד, מתחילים לצעוד על קרקע בטוחה ואין יותר צורך "לנחש". המידע הופך לכוח בידי המועמד משום שהוא יידע כיצד להתכונן למערכת הבחירות וכיצד להתייחס לסוגיות הבוערות העומדות לפתחו.

 ישנם מספר סוגי סקרים העשויים לשמש מועמדים פוליטיים, ביניהם:

סקר תבחין (Benchmark) שמטרתו לתת תמונה רחבה ככל האפשר על עמדות הציבור כלפי המועמד, מפלגתו, פעילותו, מיצובם של המתחרים האפשריים, הנושאים המעניינים את ציבור הבוחרים וכיצד יש להתייחס אליהם במהלך הקמפיין. סקר זה מבוצע בדרך כלל כשנה ויותר לפני מועד הבחירות, והוא רחב היקף (40-50 שאלות).

סקר מודעות הציבור סקר שמטרתו למדוד את מודעות ציבור הבוחרים לפעילותו של המועמד ופעילות המתחרים האחרים, אפקטיביות הפעילות, האם הציבור מתייחס בחיוב לעמדות המועמד, האם חל שינוי בעמדות הציבור ביחס לסקר התבחין, אלו נושאים חדשים להעלות, וכו'. מועד עריכת הסקר כשמונה חודשים עד חצי שנה לפני מועד הבחירות, והוא כולל כ-30 שאלות.

סקר מעקב והערכת סיכויים ראליים סקר בינוני (כ-25 שאלות) שמטרתו למדוד את מודעות ציבור הבוחרים לפעילותו של המועמד ולפעילות המתחרים, אפקטיביות הפעילות, האם חל שינוי בעמדות הציבור בהשוואה לסקרים הקודמים, אלו מסרים יש לחדד, ומהם הסיכויים הראליים של המועמד להיבחר. הסקר נערך כחודשיים-שלושה לפני מועד הבחירות.

סקר למידע עדכני ולקראת תחילת פעילות המרצה היקף הסקר בינוני-קטן (15 שאלות) ומטרתו איסוף מידע עדכני על הלך הרוח בציבור, אפקטיביות הפעולות האחרונות, אך גם איסוף מידע אופרטיבי שמיועד לתחילת פעילויות ההמרצה. הסקר צריך להשיב על שאלות כמו מיצובם של מתחרים, האם ועם מי מהמועמדים כדאי ואפשר לקשור בריתות (דילים), כיצד ציבור הבוחרים יקבל זאת, וכו'.

 

אתם מוזמנים לקרוא את המאמר "מידע חשוב על סקרי בחירות" למידע נוסף לגבי סוגי הסקרים השונים ותרומתם לקמפיין הבחירות.

ליצירת קשר, השאירו פרטים ונשוב בהקדם