בזמן שמערכות ההגנה שלנו עובדות שעות נוספות, אנחנו שומעים המון את המילה 'חוסן'. אבל בעולם הנתונים וחקר הביצועים, יש הבדל תהומי בין מערכת שמונעת פגיעה לבין מערכת שיודעת לקום מהקרשים.
אני כותב את השורות הללו במהלך מלחמת "שאגת הארי", ואחד המונחים שמוזכרים בתקשורת מעת לעת הוא "חוסנו של העורף". אבל מה זה בעצם חוסן ואיך מודדים אותו? ומה ההבדל בינו לבין מושג אחר, רובוסטיות (או "איתנות" בעברית).
כבר לפני שנים, כשעוד כתבתי את הדוקטורט שלי (בחקר ביצועים של רשתות חשמל), הייתי צריך להבין ולהבחין בין שני המושגים הללו: חוסן, רובוסטיות (אני משתמש במונח הלועזי, משום ש"איתנות" הוא מונח פחות שגור). שני המושגים הם מאוד שונים זה מזה, והאבחנה שאני אוהב לעשות היא שרובוסטיות יכולה למנוע מראש את הבעיות שחוסן צריך להתמודד איתן. במילים אחרות:
- רובוסטיות (איתנות): השקעה בתשתית כדי שהמשבר לא יזיז לנו – היכולת להמשיך ולתפקד באופן רציף גם בנוכחות הפרעות
- חוסן: השקעה בתשתיות ובתהליכים כדי שנחזור לתפקד במהירות שיא אחרי שהמכה נחתה – להשתקם באופן יעיל ומהיר, ולחזור ל"שיווי משקל" לאחר התרחשות משברית.
אם נקביל זאת למה שקורה עכשיו במדינה, וספציפית נתייחס לעורף ולהגנה עליו: מערכות היירוט כגון כיפת ברזל, חץ, וכו', תורמות לרובוסטיות של העורף. למה? כי הן מונעות פגיעה או מצמצמות את ההשפעה של מצב המלחמה על השגרה. אגב, גם מיגון פאסיבי כמו ממד"ים (שמאפשרים לעורף להמשיך ולהתגורר באותו המבנה), וגם מבני חינוך ממוגנים תורמים לרובוסטיות, כי הם מונעים פגיעה בנפש ומאפשרים לימודים (כמובן כתלות במדיניות).
אבל עם זאת, הרובוסטיות אינה מלאה, ובמצבי קיצון כמו מלחמה בכל זאת נוצרת הפרעה בהרבה מאוד רבדים. בכל זאת נופלים פה טילים, ילדים לא הולכים לבתי ספר, והמשק מושבת בחלקו. פה נכנס לתוקפו החוסן – היכולת של המדינה להשתקם מההפרעות – היכולת של הכלכלה להתגבר על ההאטה ביעילות ובמהירות, והיכולת של האינדיבידואל להתמודד עם האתגרים שיוצרת המלחמה, בהיבט החומרי ובהיבט הנפשי.
אז איך זה נראה בשורה התחתונה של העסק שלכם?
בעולם הניהול, קל להתבלבל בין השניים. רובוסטיות עסקית היא ה"ביטוח" שלנו – אלו השרתים המגובים, יתרות המזומנים, או פיזור הספקים. זה מה שמונע מהמשבר להפיל אותנו ביום הראשון. זה חשוב, אבל זה יקר מאוד לתחזוקה.
חוסן עסקי, לעומת זאת, הוא ה"מנוע" שמאפשר לנו לצמוח מתוך הכאוס. חברה חסינה היא כזו שגם כשהיא חוטפת מכה (והיא תחטוף), המנהלים שלה יודעים לקרוא את הנתונים בזמן אמת, להבין שהשוק השתנה, ולבצע פיבוט (Pivot) מהיר. רובוסטיות שומרת עליכם יציבים; חוסן שומר עליכם רלוונטיים.
כשאנחנו במכון שריד מנתחים נתונים עבור ארגונים, אנחנו לא מחפשים רק את נקודות התורפה (חוסר ברובוסטיות). אנחנו מחפשים את הכלים שיאפשרו לארגון להגיב מהר. כדי לעשות את זה, אנחנו חייבים קודם כל להבין איך מודדים את היכולת הזו "לקום מהקרשים".
איך מודדים חוסן של אוכלוסיה?
ועכשיו כשהבנו מה ההבדל בין חוסן לבין רובוסטיות מה זה אומר למדוד חוסן ברמת האינדיבידואל? במדעי החברה מקובל למדוד חוסן של אדם באמצעות שאלונים למילוי עצמי. השאלונים כוללים היגדים שונים שעל פי הספרות נתקבעו כ"פרוקסי" לחוסן (מעידים על אופי בעל חוסן). לרוב מדורגים על סולם של 1-5 של מידת הסכמה כגון:
- אני מסתגל לשינויים
- אני יכול להתמודד עם מה שיגיע
- אני יכול לשמור על ריכוז תחת לחץ
- אני יכול להתמודד עם רגשות לא נעימים
- אני בשליטה על החיים שלי
הדוגמאות הללו לקוחות מתוך שאלון CD-RISC שכולל 25 פריטים (או 10 פריטים בגרסה מקוצרת), אחד השאלונים הנפוצים לתחום, אבל יש כלים נוספים.
האמת, אם נחזור רגע להבחנה בין חוסן לבין איתנות, לפחות בתחום מדעי החברה, אני חושב שיש קצת בלבול בין המושגים, אבל ממילא גם יש קשר ביניהם, כי לעיתים פעולות שאנחנו עושים כדי להפוך מערכת לחסינה גם משפיעים על האיתנות שלה (ולהיפך).
בסופו של דבר, בין אם זה בניהול פגישת זום עם שלושה ילדים ברקע (כמו באיור המצורף) ובין אם בניהול אסטרטגיה של חברה בשיא המלחמה – הנתונים הם אלו שעוזרים לנו לבנות חוסן אמיתי.
רוצים להבין טוב יותר איך נתונים יכולים לחזק את האיתנות של הארגון שלכם בתקופה הזו? אנחנו מזמינים אתכם להתייעץ איתנו במכון שריד על הדרכים הנכונות למדוד, לנתח ולפעול.