הפרויקט בוצע תוך שיתוף פעולה הדוק ורב-תחומי של גורמים אקדמיים, אנשי מקצוע מובילים מתחום הסקרים, ומומחים מתחום הבריאות. יחד, פיתחנו אסטרטגיית איסוף נתונים רב-ערוצית שכללה מסרונים (SMS), דוא"ל, קישורים ייעודיים וסוקרי שטח. גישה זו הובילה לאחוז השבה חסר תקדים של 32% (58,273 משיבים) מתוך כ-181,000 עובדי המערכת. בין היתר הפרויקט דרש:

• שיתוף ידע עם הציבור והצגה במסגרת כנסים מקצועיים: חלק מממצאי המחקר פורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ואף הוצגו בכנס מדיניות בריאות.
• שילוב נתונים היסטוריים: הצלבנו את הממצאים הנוכחיים עם נתונים מסקרים קודמים (2018, 2021), מה שאפשר לנו לזהות מגמות עומק, למדוד אפקטיביות של תוכניות קודמות (כמו ירידה בבירוקרטיה) ולספק הקשר רחב.
• מחקרי עומק: מעבר לנתוני המאקרו, תחקרנו באופן מעמיק את ההשפעה של תוכניות התערבות ספציפיות שחלו בשטח, כגון השפעת צמצום משמרות בקרב מתמחים והגברת נוכחות משטרתית בחדרי המיון על תחושת המוגנות והעומס. בנוסף, מצאנו קשרים סטטיסטיים מובהקים בין נתוני הסקר (תחושות וכוונות המשיבים) לבין מדדים אובייקטיביים של נטישת עובדים וחוויית מטופל.
• מדדים רב-ממדיים: מדדנו שלושה מרכיבי שחיקה, שילבנו כלי סינון קליניים מתוקפים (כדוגמת PHQ-2), ופיתחנו "מטריצת עדיפות להתערבות" למיקוד ניהולי.
• הנגשה טכנולוגית: בנינו דשבורד אינטראקטיבי מתקדם שמאפשר למקבלי ההחלטות לנתח את הנתונים, לבצע חיתוכים מורכבים ולזהות מוקדי התערבות בזמן אמת, כמו גם יצירת מאות מצגות (לארגונים שונים, סקטורים, מקצועות, וכו') המאפשרים למידה והצגה של הנתונים, באופן מכוון, בפורומים שונים.