האם נכון להחרים את הבחירות?

האם נכון להחרים את הבחירות? / יוסי שריד

בימים אלה נזרקות לחלל האוויר סיסמאות המצדדות במחאה אזרחית כנגד חוסר היציבות השלטונית והליכה מוקדמת לבחירות. הפיתרון המוצע על ידי המוחים, הוא החרמת הבחירות. או במילים אחרות "לא הולכים להצביע ביום הבחירות".
ניתן להבין את הכעס ואת הרגשת חוסר האונים שמובילים למחאה הזו. אבל ... וכאן מגיע האבל הגדול.... האם הקוראים למחאה מוכנים באמת לשאת בתוצאות ההימנעות שלהם? בדקנו את נושא אמון הציבור בפוליטיקאים, ונכונות הציבור ללכת ולהצביע, בסקר שהתפרסם בערוץ 10.

לפני אתם מחליטים אם להצביע או לא, כדאי לקרוא את השורות הבאות ואח"כ להחליט כיצד לנהוג....

המשטר הדמוקרטי תלוי במידה רבה במעורבות האזרחים. עליהם להזין את המערכת הפוליטית בנתונים, להציג אינטרסים חברתיים, וליטול חלק פעיל בדיונים ציבוריים וכמובן להצביע בקלפי ביום הבחירות. ללא השתתפותם של האזרחים בהליך הדמוקרטי, הדמוקרטיה עלולה לאבד את הלגיטימיות שלה בעיני האזרחים וגם את יכולת ההכוונה הנחוצה להנהגה.
קיימת חשיבות רבה להבנת המניעים המביאים את האזרחים ליטול חלק במערכת הבחירות או להימנע מכך. לכאורה, ההליכה לקלפי היא עניין פשוט וקל. במדינות דמוקרטיות רבות ניכרת התחשבות רבה מאוד במצביעים ומכינים בעבורם תשתית נוחה במיוחד לבוא ולהצביע (בריטניה, גרמניה, הולנד, נורווגיה, אוסטרליה, ישראל). המצביעים אינם צריכים לעשות פעולות רישום מוקדמות, הם נהנים מיום חופשי (גרמניה, שוודיה, ישראל) ההצבעה עצמה מהירה מאוד והקלפיות פתוחות במהלך כל יום הבחירות. למרות זאת, בחמישים השנים האחרונות שיעור ההצבעה במרבית המדינות הדמוקרטיות המתועשות ובכלל זה ישראל נמצא במגמת ירידה.

יש הקושרים את היחידה באחוז ההצבעה בבחירות בכמה סיבות:

• ירידה במחויבות האישית של האזרחים לקהילה שהם חיים בה
• תפיסת האזרח את פעולת הבחירה כחסרת תועלת
• ירידה באמון של האזרח בממשל
• שינוי בשיטת הגיוס וההנעה של חברים למפלגות

המצב בישראל כרגע הוא ירידה של כ- 20% בהצבעה לאורך השנים. ירידה נוספת של 15% עד 20% תהיה בבחינת מכה קשה נוספת ועלולה להביא לרמה של פחות מ- 50% הצבעה בבחירות.
מה זה אומר ולאן זה עלול להביא אותנו...

3 סיבות ללכת לבחור:

1. באופן הפשטני ביותר ניתן יהיה לומר שרק כמחצית מבעלי זכות ההצבעה יקבעו את סדר היום הציבורי לכלל התושבים במדינה. דעתם של המצביעים תישמע ותשפיע, וכל האחרים ינוטרלו מהשפעה, קולם לא ישמע!. אם נלך עוד צעד קדימה, ניתן לתאר מצב שבו תתקבל בכנסת החלטה כלשהי "שתפריע" מאוד לאחוז ניכר מהתושבים (כולל מי שלא השתתפו בבחירות) ואז ישמעו הקולות הכועסים על חוסר הלגיטימיות של ההחלטה. ניתן בנקל לחזות שתסריט אימים שכזה עלול להכניס מתחים ושבר גדול נוסף לחברה בישראל השסועה ממילא.
2. מי לא ישמע לקריאה להחרמת הבחירות? בוודאות ניתן לומר, שהציבור שלא ישמע לקריאה הוא אותו ציבור שנמנים עליו הדוגלים באידיאולוגיה מימין או משמאל, החרדים והמצביעים למפלגות הערביות. ציבור זה ילך בהמוניו להצביע מטרה למקסם את כוחו האלקטורלי שלו, והתוצאה תהיה "ייצוג מעוות" של חברי כנסת, שרים וראש ממשלה בעלי דעות קיצוניות, שנשענים על תמיכת בוחריהם הקיצוניים.
3. עוד דבר, יתכן ואלו הקוראים להחרמת הבחירות רוצים שיטת ממשל אחרת - לא דמוקרטית. 
   בדמוקרטיה לגיטימי לחשוב גם אחרת, אבל יתכבדו אותם גורמים ויבהירו באיזו שיטת ממשל הם דוגלים, איזה תחליף הם מציעים. הדמוקרטיה באמת אינה כליל השלמות. לעיתים הניסיון להתחשב בקבוצות מיעוט ולאזן את האינטרסים השונים באמצעות "איזונים ובלמים" גורמים למידה של אי נחת, אבל מכאן ועד הרס הדמוקרטיה המרחק עדין רב. ובמחשבה לעתיד... נניח שיצליחו להחליף את שיטת הממשל "לשיטה אחרת", האם אז הם יהיו רשאים לחשוב אחרת? והיה וירצו, האם יוכלו לשנות את השיטה שמאסו בה, חזרה לדמוקרטיה?

 ניתן "לתקן" במסגרת הדמוקרטית הקיימת את המצב, דרך אחת אפשרית היא העלאה של אחוז החסימה עד ל- 5%. הבעיה המרכזית בשיטה זו היא "לאבד" את כל אותם נציגים אותנטיים של זרמים בחברה וקבוצות מיעוט. הכללתם של אלו בכנסת היא יתרון. הם מקבלים לגיטימציה מסוימת מהרוב שמקרבת אותם וממתנת אותם במידה מסוימת. אם ידחפו החוצה, סביר שיאלצו להפוך להיות קבוצות חוץ פרלמנטאריות. מצב זה עלול להקצין אותם במידה ניכרת. והאוכלוסייה שאותם הם מייצגים תרגיש דחויה ומודרת מהחברה הכללית.

אפשרות שנייה: מתן "בונוס" למפלגה שזכתה במרב הקולות. ניתן לקבל החלטה שמפלגה שקיבלה את מירב המנדטים תקבל עוד מספר מנדטים שיאפשרו לה רוב בולט. גם שיטה זו המעוותת את המציאות האלקטוראלית אבל, היא לפחות היא תהיה מבוססת על הסכמה מראש המאפשר משילות.
מכל מקום, שתי ההצעות האחרונות הן בגדר "משחק" דמוקרטי שאינו שובר את הכללים.
הקריאה הראויה לאזרחים צריכה לכוון את הפוליטיקאים לקבל החלטה מסוג זה. ולא קריאה להחרים את הבחירות.