איפה טעו סקרי הבחירות? תגובה ראשונית לסקרנים
איפה טעו סקרי הבחירות? תגובה ראשונית לסקרנים / עדי שריד
בערב יום הבחירות התראיינתי לרדיו TLV1, ובין היתר דיברתי על מידת הדיוק של מדגם הקלפיות, וסוגי שגיאות במדגם הקלפיות (להאזנה לראיון באנגלית: Lies, damned lies, and exit polls).
רצה הגורל, וביום למחרת התראיינתי שוב לאותה תחנת רדיו כדי לתת תגובה על אותן הנקודות עליהן דיברתי יום לפני (להאזנה: The 'Yom Kippur of the polls' explained).
בנוגע לחיזויים של הסקרים, התחזיות הפסימיות שלי התממשו. בכל מקרה, אגש לעניין, בטח מעניין אותך להבין - איך קרה שהסקרים טעו?
למעשה יש פה שתי שאלות, אחת קלה ואחת קשה.
נתחיל בשאלה הקלה, איך קרה שהסקרים שפורסמו עד יום שישי שלפני שבוע הבחירות הציגו יתרון למחנה הציוני ולמעשה בתוצאות האמת התרחש ההפך?
בפועל הסקרים שפורסמו עד יום שישי, אכן הציגו תמונת מצב גושית נכונה, אולם הפיצול החזוי בגוש הימני ניבא אפשרות קלושה למהפך. בפועל מה שקרה הוא שהסקרים הללו סייעו לעצב את המציאות שאיתה התעוררנו ביום רביעי בבוקר. הסקרים סייעו לתמוך בקמפיין ההנעה הנגטיבי רווי ההפחדה ופאניקה של הליכוד (שהמחנה הציוני הולך לנצח, "שלטון הימין בסכנה","הערבים הולכים להצביע בהמוניהם", ובליץ הראיונות האינטנסיבי של בנימין נתניהו). הקמפיין עבד מצוין. בשני היבטים חשובים:
הנעת בוחרי ליכוד קלאסיים, שללא הקמפיין הזה היו נשארים בבית.
משיכת קולות ממפלגות בגוש הימין (הבית היהודי, ישראל בתינו, יחד של אלי ישי), ממפלגות הימין מרכז (כולנו), ואולי גם מ"יש עתיד".
ככלל, גודל גוש הימין לא גדל בהרבה ביחס למה שהציגו הסקרים שלפני שבוע הבחירות, מה שתומך את הנאמר לעיל, אבל גודלה היחסי של מפלגת הליכוד עלה באופן משמעותי תודות לקמפיין המוצלח שנוהל בימים האחרונים שלפני הבחירות. כמובן שתוצאותיו של קמפיין זה לא היו שקופים בפני הציבור בזמן אמת אלא עד לפרסום תוצאות מדגם הבחירות. זאת מכיוון בשבוע הבחירות לא מפורסמים סקרים בהתאם לחוק.
אבל נעבור לשאלה הקשה, איך קרה שמדגמי הקלפיות במוצאי יום הבחירות חזו תיקו, בעוד שהמציאות מלמדת על ניצחון סוחף של הימין? יש כמה סיבות אפשריות לשגיאות (או שילוב שלהן):
- ייתכן שחלק מהנסקרים, שנתבקשו לשחזר את הבחירה שלהם בקלפי האמת, שחזרו אותה ב"אופן לא מדויק" (במילים אחרות פשוט שיקרו). נראה לי שההיקף של התופעה לא גדול. אני בכל מקרה באופן אישי לא רואה הרבה היגיון בלשקר בסקרים שנערכים ביום הבחירות עצמו. מה זה אמור להשיג? הרי ממילא הסקר מתפרסם אחרי שכולם הצביעו. אלא אם כן אנשים פוחדים שקלפי המדגם גלוי ושיידעו מה הם הצביעו.
- אחוז היענות בעייתי? ייתכן שדווקא ציבור הבוחרים מהימין סרבו לשתף פעולה במדגם הקלפיות (לדוגמה בגללעוינות נתפסת של התקשורת). אם אחוז ההיענות דווקא בגוש הימין היה נמוך ובגוש השמאל יחסית גבוה יותר, זה יכול להסביר את ההטיה כפי שבאה לידי ביטוי בתוצאות.
- בחירה בקלפיות מדגם לא מייצגות? אם קלפיות המדגם הוצבו במיקומים שאינם מייצגים בצורה טובה את כלל הקלפיות, אזי הטיה מהסוג שראינו צפויה. לדוגמה אם הוצבו יותר קלפיות דווקא באזורים מרכזיים ופחות בפריפריה זה יכול לשחק לטובת ההטיה.
- שקלול שגוי של התוצאות על ידי הסוקרים? אם התבצע שקלול של התוצאות באופן לא מדויק (לדוגמה אם ניתן משקל גבוה מדי לחלק מהקלפיות), גם זה יכול להצביע על הטיה.
- סגירה מוקדמת של קלפיות המדגם? סברה נוספת היא שסגירה מוקדמת של קלפיות המדגם גרמה להטיה, מכיוון שתומכי גוש הימין הגיעו להצביע בשעות המאוחרות, בהשוואה לתומכי גוש השמאל.
האמת, שכל אחד מהסעיפים הללו אינו עומד בפני עצמו. יש פה תמהיל של כמה גורמים.
בכל מקרה נותרנו עם השאלה הקשה מכולן: מה עושים מפה? האם אפשר "להמציא מודל" שיעבוד טוב ויצליח לחזות את תוצאות הבחירות?
כנראה שבשיטת הבחירות בישראל זה קשה במיוחד. הדמוקרטיה הישראלית מאופיינת בריבוי מפלגות, בשילוב תהליכי סחיפת קולות אמוציונאליים ("מפלגות אווירה") לבין מפלגות אידיאולוגיות, כמו גם בסחיפה תוך-גושית (בין מפלגות בתוך הגוש). תהליכים אלו עובדים כמו מטוטלת בשני הכיוונים (כפי שראינו עם יש עתיד בכנסת ה-19, ולפניו עם מפלגות כמו הגמלאים, שינוי, מפלגת המרכז, בבחירות עבר). המטוטלת הזו הופכת את תהליך החיזוי לקשה במיוחד.
במצב בו הסקרים בעצמם מסייעים לעיצוב המציאות, אבל נקטעים לפני שבוע הבחירות, קשה לבנות מודל חיזוי עם כללים מדעיים ועקביים ברורים. תמיד המודל יהיה מבוסס על הנחות עבודה "שרירותיות", ובמילים אחרות "שגיאת סוקר".
עדי שריד
מנהל מחלקת חקר הביצועים ושותף במכון שריד. עדי הינו תלמיד מחקר (דוקטורנט) באוניברסיטת תל-אביב במחלקה להנדסת תעשייה, בעל תואר שני בחקר ביצועים וסטטיסטיקה מטעם אוניברסיטת תל אביב, ותואר ראשון במתמטיקה עם סטטיסטיקה וחקר ביצועים מטעם הטכניון. בעל ניסיון עתיר בביצוע מחקרים סטטיסטיים ומחקרי חקר ביצועים.