רוצים לעבוד אבל לא יכולים

מחקר שערך מכון שריד בשיתוף אתר Alljobs חושף כיצד השפיעו הסגר הראשון והשני על עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום), וטרם חזרו למקום עבודתם. בסקר השתתפו מעל 1000 איש המנויים באתר Alljobs (כלומר חיפשו עבודה באתר Alljobs בהווה או בעבר). איסוף הנתונים בוצע באמצעות סקר מקוון. מרווח הטעות עד 3.1% ברווח בר סמך של 95%.

 

בסקר 55% נשים (45% גברים) בגילאי העבודה, שנמצאים בחל"ת או מובטלים במועד עריכת הסקר (8-11 באוקטובר 2020).

 

הסקר בא לבחון היבטים שונים שנוגעים לחל"ת ודמי אבטלה בתקופת הקורונה, כיצד הסגרים השפיעו על העובדים שבבית, האם הם מעוניינים לחזור לעבודה, וכיצד נושא דמי האבטלה עד יוני 2021 משפיע עליהם.

 

להורדת התרשימים באיכות גבוהה, לחץ כאן.

 

86% רוצים לחזור לעבודה לעומת 4% שמעדיפים להישאר בבית

בשבועות האחרונים עלו קולות שדיברו על כך שאנשים מעדיפים לשבת בבית במקום לחזור לעבודה. אם למישהו היה ספק ברצון של עובדים לחזור למעגל העבודה, הנתון הבא מעיד על כך שהמצב הקיים מקשה על האנשים שיושבים בביתם ושהם בהחלט היו רוצים שינוי. במדגם זה, 86% מהמשיבים ציינו שהם רוצים לחזור לשגרת עבודה בעוד שרק 4% העידו שהמצב כיום טוב להם ומעדיפים לחתום אבטלה ולקבל כסף.

 

עם יד על הלב, האם היית רוצה לחזור לעבוד?

 

יותר ממחצית העובדים חושבים שדמי האבטלה מנציחים את הבעיה במקום לפתור אותה

המחקר ביקש לבדוק האם דמי האבטלה שמקבלים העובדים שבבית מסייעים לפתור את הבעיות או מנציחים אותן. 54% קבעו כי התשלום עד יוני 2021 מנציח את הבעיה וגורם לרבים לחשוב האם לחזור למעגל העבודה או להישאר מובטלים. 

דעתם של המשיבים על "דמי אבטלה לטווח ארוך"

58% מהמשיבים הוצאו לחל"ת בתחילת הסגר השני

מהסקר עולה כי 26% נמצאים בחל"ת עוד מהסגר הראשון ועדיין לא חזרו לעבודתם. 12% עוד מלפניו, ואילו 58% יצאו אליו החל מהסגר השני, 4% החל מחודש מאי. 

נעיר שהסקר מראש הופנה לאוכלוסיה אשר נמצאת במעמד מובטל/חל"ת בעת עריכת הסקר (תחילת אוקטובר 2020). עובדים שהוצאו לחל"ת וחזרו לעבודה לפני אוקטובר אינם מיוצגים, ולכן המספרים המתייחסים לחל"ת בהתייחס לסגר הראשון מבטאים הערכת חסר. בהקשר זה יש לשער שמדיניות הממשלה בסגר הראשון, שנתנה מענקים לעסקים שיחזירו עובדים לעבודה, השפיעה על התנהלות בעלי העסקים והחברות. עם זאת, הסגר המתמשך נותן אותותיו – ככל שמעמיק המשבר הכלכלי מצטמצם "אורך הנשימה" של עסקים רבים, והם נאלצים להוציא עוד עובדים לחל"ת, בהיקפים משמעותיים, חרף מענקים ותמריצים ממשלתיים.

 

ממתי אתה בחל"ת?

 

56% רוצים לעבוד אך לא מצליחים: 18%: "בגלל השכר", 16%: "העבודות לא מוצלחות"

המחקר בדק מדוע אנשים לא חוזרים למעגל העבודה למרות שהם רוצים. 56% מהנשאלים אמרו כי הם פשוט אינם מצליחים למצוא עבודה. 19% "תקועים" בבית בשל המצב הנוכחי. לדוגמה; יש ילדים קטנים בבית ללא מסגרות, אין מספיק תחבורה ציבורית, מקום העבודה סגור כרגע וכו'. 18% מעידים שהשכר שמציעים אינו משתלם או מצדיק יציאה מהבית, 16% מספרים על עבודות לא מוצלחות במיוחד שמחכות בחוץ. 31% מהנשאלים העידו שהם פשוט מחכים לחזור למקום עבודתם עם סיום הסגר וחזרה לשגרה. כשמתסכלים על הזווית המגדרית, רואים שנשים נפגעות יותר מהמצב הנוכחי כיוון שלהגבלות הרבות (דוגמת היעדר מסגרות) יש יותר השפעה עליהן, בשל העובדה שהן נושאות בנטל של הישארות עם הילדים. "המצב הנוכחי לא מאפשר לי" עם 23% אצל נשים לעומת 15% אצל גברים. 

 

הסיבה שבגללה אינך יוצא לעבוד

סכום האחוזים מעל 100% משום שניתן היה לבחור יותר מתשובה אחת

הסיבות שבגללן אינך יוצא לעבוד – בפילוח לפי מגדר

סכום האחוזים מעל 100% משום שניתן היה לבחור יותר מתשובה אחת

 

74% מבינים שעדיף לצאת לעבוד מאשר לקבל דמי אבטלה

הטענות שהציבור מעדיף לשבת בביתו מאשר לחזור לשוק העבודה, נחלשות גם בתשובות לשאלה: "האם עדיף לקבל דמי אבטלה עד יוני 2021 מאשר לצאת לעבוד"? למעלה ממחצית מהנשאלים (74%) ציינו כי אינם מסכימים (כלל לא מסכימים או מסכימים במידה מועטה) עם הטענה הזו. רק 9% הסכימו איתה ואמרו שהם מעדיפים לקבל דמי אבטלה במקום לחזור לשוק העבודה.  מעניין לציין גם בשאלה זו את ההבדלים הדמוגרפיים. 

שיעור המשיבים שמעדיפים לצאת לעבוד גבוה יותר אצל גברים (78%) לעומת נשים (71%). כמו כן, אנו עדים למגמה ברורה- עליה בגיל מחזקת את ההעדפה לחזור לשוק העבודה (לדוגמה 85% בקרב גילאי 56+, לעומת 67% בקרב גילאי 35 ומטה).

ייתכן שאת ההבדל המגדרי ברצון לצאת לעבוד ניתן להסביר, לדוגמה על בסיס נטל ההישארות עם הילדים במהלך תקופת הסגר, שנופל יותר על נשים. אילוץ זה מביא לכך שנשים מעדיפות לקבל דמי אבטלה. כמו כן, ככלל שכר הנשים במשק נמוך משכר הגברים, ועל כן ייתכן שזה גורם נוסף שהופך את ההסתמכות על דמי אבטלה למעט יותר מתקבלת בקרב נשים. עם זאת, וחרף ההבדלים, נציין שגם בקרב נשים וגם בקרב גברים, אנו עדים לרצון חזק מאוד לצאת לעבוד על פני קבלת דמי אבטלה. הבדל נוסף מעניין הוא ההבדל הנגזר מקבוצות גיל: ניכר שככל שעולים בגיל הרצון לעבוד מתחזק, ככל הנראה בשל העובדה שיציאה ממעגל העבודה הינה בעלת משמעויות הרבה יותר קשות ככל שעולים בקבוצות הגיל, וגם בשל ההבדל בין אופי המשרות. 

 

באיזו מידה אתה מסכים למשפט: "עדיף לי לקבל דמי אבטלה עד יוני 2021 מאשר לצאת לעבוד"

 

ולמרות זאת: 54% מעדיפים לקבל את המענקים ישירות אליהם ולא דרך המעסיקים

למרות כל זאת, 54% מהנשאלים עדיין מעדיפים שהמענקים שנותנת המדינה יגיעו ישירות אליהם ולא דרך המעסיקים. המודל הגרמני (שמעביר את המענקים דרך המעסיקים ובכך מעודד את החברות לא לפטר את עובדיהם) אשר רבים הזכירו אותו כפתרון נכון יותר למצב, פחות מקובל על המשתתפים בסקר. למעלה ממחציתם מעדיפים לקבל באופן ישיר את המענק, כנראה בשל חשש כלכלי וחוסר אמון בגורמים חיצוניים. יש לציין, כי התשובה אינה חד משמעית ומעידה על דעות חלוקות בנושא המענקים והסיוע הממשלתי. 

 

איזה מבין הפתרונות הבאים עדיף לדעתך?

נגמרה הסבלנות: רק 12% מהעובדים חושבים שמקום העבודה שלהם הוגן כלפיהם

את הרצון לקבל מענקים באופן ישיר ולא דרך המעסיקים, ניתן אולי להבין מההתפלגות התשובות לשאלה הבאה:" באיזו מידה לדעתך מקום העבודה שלך נוהג בהוגנות עם העובדים שלו בעקבות משבר הקורונה"?

 

שאלה זו, נשאלה בסקר קודם (אפריל 2020) ומוצגת כאן בהשוואה לסקר הנוכחי. מהנתונים הפעם עולה, כי עובדים רבים שקיבלו בהבנה את התנהגות מעסיקיהם בסגר הראשון, לא רואים זאת כיום באותו האופן. 12% בלבד חושבים שמקום העבודה שלהם מתנהג בהוגנות כלפיהם, לעומת 41% בסקר הקודם. 27% חושבים שמקום העבודה שלהם כלל לא הוגן, לעומת 17% בלבד בסקר הקודם. 

 

באיזו מידה מקום העבודה שלך הוגן כלפי עובדיו?

בבדיקת הנתונים לפי מגדר וגיל, עולות תוצאות מעניינות

בבדיקה לפי מגדר וגיל עולה כי, נשים הוצאו לחל"ת מאוחר יותר מגברים. ייתכן שיש לזה קשר לגובה ההכנסה ו/או סוגי התפקידים שיש בהם הבדל מגדרי. לצערנו עדיין יש אי-שוויון מגדרי בנושאים האלו, והוא משתקף פה. עוד עולה מהסקר כי, גברים מעדיפים לחזור מהר יותר לעבודה. ויכול להיות שהדבר נובע לאופן חלוקת המטלות בבית ונתח האחריות שנופל יותר על נשים. עם זאת, שני המגדרים מראים רצון משמעותי לחזור לעבוד, באופן די גורף.

 

עובדים בגילאים 26-55 פוטרו פחות ומרביתם הוצאו לחל"ת, 46% בממוצע. לעומתם, בגילאים 25 ומעל גיל 56, אחוז המפוטרים עולה ביחס להוצאתם לחל"ת. בחתך הגילאים של 56 ומעלה, 60% מהם פוטרו לעומת 40% שהוצאו לחל"ת. בנוסף, 32% מהם טרם חזרו לשוק העבודה מהסגר הראשון בחודש מרץ. 72% מהעובדים בחתך הגיל 25, הוצאו לחל"ת בסגר השני.   

 

לפי מגדר 

משך זמן בחל"ת לפי מגדר

 

באיזו מידה אתה מסכים למשפט: "עדיף לי לקבל דמי אבטלה עד יוני 2021 מאשר לצאת לעבוד" – לפי מגדר

 רצון לחזור לעבודה – לפי מגדר

 התפלגות המשיבים בחל"ת/מובטלים לפי קבוצת גיל

 משך זמן בחל"ת – לפי קבוצת גיל

 

לשאלה מדוע אינך חוזר למעגל העבודה, ענו 65% ו-63% מבני ה-56 ובני ה-25 (בהתאמה) כי אינם מוצאים עבודה. 36% מבני ה-26-35 ציינו כי המצב הנוכחי לא מאפשר להם לחזור לעבודה כרגע, וככל הנראה נובע מכך שהם הורים לילדים צעירים שמסגרות החינוכיות שלהם לא פתוחות. 

 

הסיבות שבגללן אינך יוצא לעבוד – בפילוח לפי קבוצת גיל

סכום האחוזים מעל 100% משום שניתן היה לבחור יותר מתשובה אחת