
מזה חמש שנים אני מתנדב כמנחה במסגרת תוכנית שנקראת "ניצוצות". התוכנית מפגישה מנחים עם ילדים בגילאי חטיבת ביניים בכל הארץ, כדי ללמד אותם על דברים שמחוץ לתוכנית הלימודים הרגילה. כל מנחה מלמד במשך 3-4 מפגשים של שעה בימי שישי, קבוצה של 10-20 תלמידים (https://www.nitzotzot.org.il/).
למה אני מספר לכם על זה? השנה היו כמה שינויים- הניצוצות הועברו ב-Zoom, ובנוסף החלטתי להעביר שיעורים בנושא אקטואלי - נושא הקורונה (בדרך כלל אני מעביר שיעורים בנושא של "סקרים, שקרים, וחשיבה ביקורתית", שגם הוא אקטואלי בשנים האחרונות כי יש לנו בחירות כל הזמן… אבל הפעם בחרתי בקורונה).
ניסיתי לחשוב מה יכול להיות מעניין לילדים בנושא הקורונה והכנתי מערך של שלושה שיעורים: "קורונה - עבר, הווה, עתיד". כל אחד משלושת השיעורים נגע בנושא אחר של הקורונה (מגפות בעבר, הקורונה הכלכלית, חיסון ומגמות לעתיד). אמל"ק - אם אתם רוצים אפשר להוריד את מערך השיעור שלי בקישורים הבאים: עבר, הווה, עתיד.
בשיעור הראשון דיברתי עם הילדים על מגפות באופן כללי, החל מהמאה השניה לספירה, דרך מגפות כמו המוות השחור, אבעבועות שחורות, השפעת הספרדית, ועד מגפות "מודרניות" כמו סארס, שפעת החזירים, אבולה, וקורונה. הסברתי לילדים על מקדם ההדבקה R והמשמעות שלו על התפשטות המגפה. דיברנו על מגמות כמו גלובליזציה ועיור - איך הן משפיעות על התפשטות מגפות. ולבסוף דיברנו גם על איך סטטיסטיקה וניתוח נתונים עוזרים בהתמודדות עם מגפות.
כולנו התרגלנו כבר לראות את הגרפים המפורסמים של משרד הבריאות וערוצי החדשות, אבל מעניין לציין בהקשר זה את אחת מהויזואליזציות המוקדמות ששימשו למחקר אפידימיולוגי. ד"ר ג'ון סנו היה רופא אנגלי במאה ה-19, שבין היתר פיתח גם חומרי הרדמה, ואת תחום האפידימיולוגיה. בשנת 1854 גילה ד"ר סנו קשר בין מגפת כולירה לבין אחת ממשאבות המים בעיר לונדון (בתקופה שעוד לא הבינו מה זה חיידקים ואיך בדיוק עובד מנגנון ההדבקה). כדי להמחיש את הקשר הציב ד"ר סנו את מקרי הכולירה על מפה שבה גם סימן את משאבות המים. עד היום מפה זו נחשבת אחת מהמפות המוקדמות של מחקר אפידימיולוגי (מקור).
בשיעור השני הסברתי לילדים על ההבדל בין מיקרו כלכלה ומאקרו כלכלה, דיברנו על איך סגר משפיע על עסקים, ואיך סגר משפיע על כלכלה של מדינה. דיברנו על דילמות של מדיניות מאקרו כלכלית בהקשרי הקורונה (כמו האם כדאי לתת דמי אבטלה לשכירים או מענקים לעסקים).
הצגתי לילדים דוגמאות ומקרי בוחן של בעלי עסקים קטנים שנתקלים בקשיים, וביקשתי מהם לחשוב על רעיונות יצירתיים שיכולים לעזור להתמודדות כלכלית במהלך הסגר (לדוגמה חדרי כושר, רשתות חנויות מקומיות, וחוגים לילדים).
לבסוף דיברתי עם הילדים גם על חברות שדווקא צמחו במהלך תקופת הקורונה, ועל הגורמים שהובילו אותם לצמיחה. לדוגמה חברות בתחום הקמעונאות (כמו מקס סטוק, שופרסל) ובדוגמה נוספת חברות טכנולוגיה (כמו Wix, Zoom, AWS, Azure, JFrog, SimilarWeb, והרשימה ממשיכה - היריעה קצרה מלפרט את כולן).
את השיעור האחרון רציתי לחתום בנימה אופטימית ולדבר על החיסון. הסברתי לילדים איך עובד חיסון, מה המשמעות של ניסויים קליניים, ועל החשיבות שמקדישים ברפואה לבטיחות וליעילות של חיסונים (ותרופות באופן כללי). הזדמנות טובה לעשות סדר לילדים (שעל פי התגובות של חלקם גם נתקלו במתנגדי חיסונים בסיטואציה אחרת), ולתת להם נקודת מבט מדעית.
לשמחתי אפילו הספקנו להיכנס להבדלים בין החיסון של פייזר ומודרנה לבין זה של אסטרה זנקה. אגב - זה מעניין. קצת על ההבדלים:
אסטרה זנקה משתמשים בוירוס מהונדס שאינו מדביק בני אדם ומצורף אליו חלבון שנמצא גם על וירוס הקורונה. הגוף מזהה את החלבון ולומד לתקוף אותו (כך שאם בעתיד יגיע וירוס קורונה לגוף, אז הוא יתקוף גם אותו). ראו כתבה מפורטת יותר פה.
לעומת זאת, החיסון של פייזר ושל מודרנה מבוסס על טכנולוגיה יחסית מהפכנית של mRNA, חומר גנטי שמכיל הוראות ליצור החלבון שנמצא בוירוס הקורונה. כך שבפועל הגוף שלנו הוא זה שמייצר את החלבונים, ואז לומד לתקוף אותם (זה רק חלבונים מסוימים, ולא הוירוס המלא). ההמשך דומה - במידה ומגיע וירוס קורונה אמיתי, הגוף כבר מכיר את החלבונים שלו ויודע לתקוף אותם. הסבר יפה ומפורט יותר, עם סרטון, מופיע פה.
בהקשר זה, אחד התרשימים המעניינים שהצגתי לילדים, מציג את התוצאות של הניסוי של חברת פייזר (מתוך הדוח שהוגש ל-FDA, פה), ומראה תוך כמה זמן המנה הראשונה של החיסון מתחילה להיות יעילה. בכחול מספר החולים לאחר קבלת החיסון. באדום, מספר החולים לאחד קבלת הפלסיבו (קבוצת הביקורת). ניתן לראות שקבוצת הביקורת ממשיכה "לעלות" בעוד שקבוצת הניסוי נשארת יחסית יציבה לאחר היום ה-10-12 מקבלת החיסון.
לאחר מכן, כמעין סיכום של שלושת המפגשים, ניהלתי עם הילדים דיון על מה הם למדו במהלך התקופה ויקחו איתם לעתיד.
ומה אתם למדתם?
למעוניינים, הקישורים למצגות שהצגתי:
https://docs.google.com/presentation/d/14LyZrgg-Tg3zHqTnZnASFzRwdVdQpLWbzk6VkMjbpzM/view?usp=sharing,
https://docs.google.com/presentation/d/1QBmdp2aXOglU-c_dFDAZVgCxCpcAP-QuSfbGixrSMkY/view?usp=sharing,
https://docs.google.com/presentation/d/1XtJFp8KNBb4fxhQHLPL6NVXIXoCpduHyeMh5IwFWFMA/view?usp=sharing
ומי שמעוניין לשמוע עוד על התנדבות בתוכנית ניצוצות (מומלץ בחום), פה:
מכון שריד - שרותי מחקר והדרכה בע"מ. משרד ראשי: שד' משה שרת 33, קרית חיים (חיפה). טלפון 04-8413030 (רב קוי). פקס 04-8422016. סניף רמת גן ברחוב אבא הלל סילבר 12 (בית איילון): 03-3751375.
נשמח לעמוד לשירותך. מדיניות הפרטיות לחברים בפאנל IASQ, מדיניות הפרטיות למחקרים (כולל GDPR) - אנגלית.