החוסן שלנו – נכס לאומי קריטי בעתות משבר
בימים אלה, כשמדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים בזירות שונות (מלחמה מול איראן, וזירות לחימה משניות נוספות), חשיבותו של חוסן האוכלוסייה ניכרת יותר מתמיד. חוסן אינו רק מושג תיאורטי; הוא היכולת המעשית של חברה להתמודד עם לחצים, להסתגל לשינויים, להתאושש מקשיים ואף לצמוח מתוכם.
הגדרת ומדידת חוסן אוכלוסיה
חוסן אוכלוסייה (Population Resilience) מוגדר כיכולת הקולקטיבית של פרטים וקהילות להתמודד ביעילות עם אירועי לחץ, טראומה, אסונות או משברים ארוכי טווח. הוא כולל מספר ממדים:
- חוסן אישי: היכולת של הפרט לשמור על תפקוד נפשי ורגשי יציב, להתמודד עם אתגרים ולמצוא משמעות גם בתקופות קשות.
- חוסן חברתי/קהילתי: היכולת של קבוצות וקהילות לספק תמיכה הדדית, להתגייס לעזרה ולשמור על לכידות ואמון.
- חוסן מערכתי: היכולת של מערכות ציבוריות (בריאות, רווחה, ביטחון) להמשיך לתפקד, לספק שירותים חיוניים ולהגיב לאתגרים מתפתחים.
כיצד מודדים חוסן?
בשנים האחרונות ליווינו מספר מחקרים שעסקו בחוסן, לדוגמה, חוסן האוכלוסייה ביציאה ממשבר הקורונה, ובימים אלו ממש – חוסן ושחיקה במערכת הבריאות.
ישנם מספר כלים (שאלונים מתוקפים סטנדרטיים) בספרות האקדמית שמשמשים למדידת חוסן, כגון:
- שאלון תמיכה חברתית: מודד את עוצמת וזמינות התמיכה ממשפחה, חברים ואדם קרוב. לדוגמה, היגדים כמו "יש לי אדם קרוב שרגשותיי חשובים לו".
- שאלון שביעות רצון מהחיים: בוחן את תפיסת הפרט לגבי איכות חייו הכללית. לדוגמה, היגד כמו "אם הייתי יכול לחיות את חיי מחדש, לא הייתי משנה כמעט שום דבר".
- שאלון חוסן נפשי (CD-RISC): מעריך את יכולת ההסתגלות וההתמודדות עם לחץ וקשיים. לדוגמה, היגד כמו "אני לא מתייאש/ת בקלות מכישלון".
- שאלון חרדה (GAD-7): מזהה רמות חרדה והתפתחותן לאורך זמן. לדוגמה, היגד כמו "תחושת חוסר ודאות לגבי מה יקרה בעתיד".
בסך הכל, השאלונים כוללים כ-50 היגדים שנותנים תמונה מקיפה. מטבע הדברים, החוסן מושפע מהיבטים שונים, ובין היתר, ניתן לזהות הבדלים אשר מושפעים מדמוגרפיה כמו דת, מגדר, השכלה, מצב סוציואקונומי, ועוד.
כיצד נחזק את חוסן האוכלוסייה?
הניסיון מלמד שישנן דרכים שונות לחיזוק חוסן. חלקן בשליטתנו, האזרחים, וחלקן בשליטת הממשלה:
- הנגשת מידע אמין בזמן אמת: מערך מידע מקוון, ברשתות חברתיות ובאמצעי התקשורת, שיצמצם את תחושת חוסר הוודאות ויספק מענה אנושי מקצועי ומהיר.
- חינוך והדרכה שוטפים: קיום תכניות הדרכה לאוכלוסייה שתעסוקנה בגיוס מעגלי תמיכה (משפחה, חברים, קהילה), בפיתוח חשיבה חיובית, בכלים להתמודדות עם אי-ודאות ובפיתוח גמישות מחשבתית.
- זיהוי אוכלוסיות בסיכון: תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי נמוך, קבוצות גיל מסוימות ואנשים ללא שיוך קהילתי, שעלולות לחוות קושי רב יותר בהסתגלות.
- פעולות ברמת הפרט: כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לתרום לחיזוק החוסן האישי והקולקטיבי. לדוגמה:
- שמירה על שגרת יום בריאה: שינה מספקת, תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה.
- חיבור למשמעות וערכים: מציאת מטרות ותחביבים שמזינים את הנפש.
- פנייה לעזרה מקצועית: לא להסס לפנות לטיפול פסיכולוגי או תמיכה רגשית בעת הצורך.
- תרומה לקהילה ופעילות התנדבותית: מעורבות חברתית מחזקת את תחושת השייכות והמסוגלות.
- הצבת יעדים קטנים וברי השגה: תורמת לתחושת שליטה והישג.
- הגבלת חשיפה לחדשות קשות: צריכת מידע מבוקרת כדי למנוע הצפה רגשית. לפעמים זה הפוך – אני מרגיש דווקא שצפייה בחדשות עוזרת לי בהתמודדות, ונותנת לי הרגשה של שליטה.
לסיכום
חוסן האוכלוסייה הוא אבן יסוד ליציבות וצמיחה, במיוחד בעתות משבר. במציאות הנוכחית, בה ישראל מתמודדת עם רצף של משברים ואתגרים, על ידי למידה מניסיון העבר, יישום אסטרטגיות מבוססות נתונים, מחקר, והשקעה מתמשכת בהיבטים נפשיים, חברתיים ומערכתיים, נוכל לחזק את החברה הישראלית כולה ולהבטיח את עמידותה מול כל אתגר עתידי.
היו חזקים.